יום שבת, 26 במרץ 2011

Extraordinary Machine

I certainly haven't been shopping for any new shoes"
And I certainly haven't been spreading myself around
I still only travel by foot and by foot it's a slow climb
"But I'm good at being uncomfortable so I can't stop changing all the time
(fiona apple - Extraordinary Machine )

אני כותבת השבוע לאחר שבוע מאוד עמוס רגשית...יש משהו בלעמוד לראיונות ומבחנים שגורם לי ( ואני חושבת שלכל אחד) להיות נורא מתוחה ולא שקטה... ובמיוחד חסרת ביטחון.
לאחר שנים כל כך רבות בהם עמדתי לביקורת מול עינהם הצופות של מבקרים רבים, בכל פעם שאני עושה משהו אני מצפה לביקורת עליו, מה שקרה השבוע זה שפשוט נשבר לי, אני כבר לא סטודנטית ובטח לא צריכה לסבול איזושהי התנהגות מזלזלזת מאף אחד.
אז אני אתחיל מהתחלה השבוע היה לי ראיון לסטאז ובנוסף 2 ימים התמחות במקום אחר, לשמחתי הרבה התקבלתי לשנהם (רק רציתי שתדעו שיש סוף טוב לסיפור) אבל יותר מזה לא הסכמתי להתנהגות הפוגענית הזו יותר. אני אתחיל מהתחלה ולא נשתמש בשמות .. כבר שנה שאני חולמת לעשות התמחות אצל פ (כך נקרא לה והמבין יבין) זה היה החלום שלי, בכלל בואו נודה שדי הערצתי המון דברים שהיא עשתה והייתה לי סיבה מאוד טובה לכך...אך במציאות 2 ימי ההתמחות אצלה היו נוראיים, היחס שלה אלי היה מזלזל... חצי מהזמן היא לא הייתה שם ולכן לא היה לי מה לעשות באמת, אני לא ארחיב על סוג המשפטים שנאמרו לי וגם לא אצטט אימרות פוגעניות על היכולות שלי גם כאשר הם הוכיחו את עצמם. בטח שלא אכתוב על קבלת הפנים המביכה או על למה כל ההתנהגות הזו קרתה .למזלי הטוב 2 המתמחות האחרות היו מצחיקות ומקסימות והעבירו את זמני בכיף. אני רק רוצה להרחיב בפוסט זה על הרגש המוכר שצף בי.
לפני יותר משנה זכיתי לאמירה פוגנית אף יותר ממישהי מצוות המחלקה בה למדתי בבצלאל בלי שום סיבה אמיתית . אך אז לא באמת הבנתי שאין סיבה בעולם שמישהו ידבר אלי כך (גם אם לא היו לי שום יכולות) כי ביקורת אם היא נאמרת וכשהיא נאמרת צריכה להיות בונה. ובפעם הראשונה בחיי עמדתי מול אישה שאני מעריצה כבר זמן רב ואמרתי לא למשהו שחלמתי עליו, לא כי לא רציתי אותו- אני יודעת מה המשמעות של למידה אצלה, פשוט כי כמו שאימי נוהגת לאמר יחס כזה - לא בבית ספרנו. והערכה עצמית לא פחות חשובה מהצלחה.
אני מעדיפה את הדרך האיטית זאת שאני כבר צועדת בה, מאשר כמו שידיד טוב אמר לי אתמול "זאת יכולה להיות הזדמנות ממש גדולה בשבלך", הזדמנות לזיכרוני היא משהו נפלא שאתה רוצה לקחת חלק בו. המקום שאני מתחילה את ההתמחות שלי בו הוא לא פחות טוב הוא פשוט יותר רגוע ועובד בצורה אחרת - זאת כנראה הצורה בה אני רואה את עצמי עובדת.

I seem to you to seek a new disaster every day"
You deem me due to clean my view and be at peace and lay
I mean to prove I mean to move in my own way
"And say I've been getting along for long before you came into the play
(fiona apple - Extraordinary Machine )

אז אני מתחילה את ההתמחות ביום שני, לא אכתוב היכן עד שאראה שהכל עובד קשורה. אני מחכה לזה בקוצר רוח פתאום הבנתי שאני יודעת כה מעט ושיש כל כך הרבה ללמוד. אבל אני פה לא רק בשביל ללמוד כי אתם יודעים אני גם חייבת לצאת לפאבים, להכיר אנשים חדשים, ולנקות את הראש :)
אני מוסיפה כמה אובייקטים שנתנו לי השראה השבוע:
manish arora


Claudia Schulz

 

Louis Mariette
 


  If there was a better way to go then it would find me"
I can't help it the road just rolls out behind me
Be kind to me or treat me mean
"I'll make the most of it I'm an extraordinary machine
(fiona apple - Extraordinary Machine )

אוהבת
עדי


יום שישי, 18 במרץ 2011

A feeling that could change your life

There's something in the air tonight
A feeling that you have that could change your life
(cutcopy - Hearts On Fire )

אני : אז איך בישראל??
היא : אותו דבר, איך בברלין?
אני : אותו דבר

ההבנה הכי גדולה בלחיות, זה שהחיים בכל מקום הם אותם החיים, בעלי שינויים קוסמטים קלים בלבד. העניין הוא לא איפה אתה גר אלא מה יש למקום להציע לך ומה ברצונך לקבל ממנו. כרגע ככל הנראה יחסי עם ברלין מתואמי ציפיות, אנו משלימות אחת את השניה בצורה טבעית וזורמת.
לא גרתי בהרבה מקומות בחיי; ואלו שגרתי בהם היו בגבולות הארץ. כאשר אתה גר לבד תמיד ישנו חופש בלתי נתפס לטוב ולרע (גם לעשות כביסה ולבשל זה סוג של חופש..) אך בארץ אחרת זו פשוט אנרכיה.. ובברלין זו כבר השתגעות!!
כן אז זה מה ששונה בברלין משאר המקומות שהייתי בהם בעולם, וכך חשתי גם בפעם האחרונה שטיילתי פה- היא מלאה בחופש.
אני כותבת את הפוסט הזה כאשר שקית של סוכריות גומי מפוזרת על השולחן וכוס קאווה בידי, אמיר בא עוד מעט ונצא עם חברים,  אתמול הינו באחת ההופעות המדהימות בחיי של קאט קופי וזה הקסם בברלין הכל זול והכל זורם. טוב לא הכל זול כי דברים של מבוגרים (סדינים, מוצרי סידקית, ירקות ופירות) בכלל לא זולים פה, אבל בקבוק של קאווה עולה 10 שקלים ושקית של גומי עולה 5...לא פלא שכולם פה כאלה ג'אנקים!
השכר דירה זול אבל הבגדים ממש לא... קר בחוץ אבל יש חימום בכל בר או בית קפה כדי שתמיד תשאר בפנים... המוזיקה תמיד מתאימה והנוף לרוב יפה...
מצד שני קר ואני כבר מתגעגעת הביתה ולחברים.(נקווה שזה סימפטומים של התחלה)
שבוע הבא יהיה שבוע מאוד מאוד חשוב בחיי, אבל יש פה הרגשה שעוד יש כל כך הרבה חוץ מזה... וזה לא בגלל שבארץ אין זה פשוט שפה אני יכולה לראות את זה.
וזה כל ההבדל .. מקרוב קשה לראות כמה דברים יכולים להיות קלים,אני מקווה ששבוע הבא לא אכתוב אחרת.. אבל בינתיים שמחה מכוס קאווה אני די בטוחה שמה שלא יהיה... נחיה!

There's a beauty in the waking night
There's a memory waking up
But it's never gonna reach you
never gonna reach you
(cut copy - Need You Now)

ובלילות אני חולמת... ששבוע הבא הכל יסתדר כמו שקיוויתי שאדע מה עלי לעשות, כי חלומות לפעמים נועדו להישאר  חלומות אך אלו שלי מרגישים כנועדו להתגשם.  בעצם אני בטוחה בזה, אני מרגישה זאת בכול כולי...
אז עכשיו אני בימים כבלילות מחכה לרגע אחד, מנסה להנות מכל מה שקורה מסביב אך זה קשה כאשר רגע שחיכית לו כל כך קרוב אליך...
ובעצם יהיו עוד המון רגעים כאלה , האין זה נפלא???

I know we're going crazy,"
but I need you now
I know we're running baby
but I need you now
Need you now
"To fight somehow

אז אין באמת במה להילחם, כי המטרה היא פשוט לחיות, כשרחוקים לפעמים יותר קל לעשות את זה, בלי הדעות של הסביבה עליך, בלי שמישהו מכיר אותך ובעצם זה רק שיעור שיש לחזור עליו שוב ושוב.
יש לצעוד קדימה ולא להסתכל לאחור, רק לנצור את כל הרגעים והשיעורים הטובים שיצא לנו לאסוף בדרך

בשביל להראות לכם שאני לא מבזבזת את זמני הפנוי לשווא אני מוסיפה כמה תמונות מהמוזיאון לאומנות מודרנית, שם התברר לי שאני לא חסידה וגם לא ציפור (חהחה קצת מצחיק) של אומנות מסוג זה...
ובכל זאת אלו תמונות יפות :)

 when i fall in love


מוקדש לעמית וויס :)


מרחוק...



מקרוב



i wish i could fly




i collect everything that yours


סוף!

אני אמיר וסופרמן מת באמצע השוק :)


Just a perfect day",
Drink Sangria in the park,
And then later, when it gets dark,
"We go home.
(Perfect Day)


תחזיקו לי אצבעות וחג שמח
שלכם
עדי






יום שישי, 4 במרץ 2011

זה שיר פרידה....

תמונה של שנינו עוד תלויה על הקיר... הצד שלו בארון כמעט וריק, המברשת שיניים איננה... אני ישנה לבד.
ארגזים ארוזים בצד החדר מכילים כובעים שסיימתי לתערוכה- מוכנים להסעה לגלריה. ביום ראשון אני חופפת את המחליפה בעבודה. אמא שלי מסתכלת עלי במבט געגועים שאני עוברת במסדרון...החברה הכי טובה שלי פתחה קבוצת תמיכה.
יש ריח חזק באוויר של סופה של תקופה.
אני לא יודעת מה יהיה הלאה, את האמת אפילו לא מה יהיה עד סוף החודש (תחזיקו לי אצבעות) והפוסט הזה נכתב בעקבות אס אמ אס מקסים שביקש פוסט פרידה....
היום נפרדים, כך גם כל השבוע הקרוב. אך אני חייבת להודות שאני שמחה כי אינני יכולה יותר פה בלעדיו. אני לא ישנה טוב, הכל פחות מצחיק, ובעיקר אני מאוד בודדה כך שהצעד הבא יהיה להכניס את התמונה למזוודה ולהעביר אותה לדירתנו החדשה בעיר אחרת, בארץ אחרת.
אך בוא לא ניקח את המעבר קשה מדי.. עוד אין לי וויזה, ושהותי תלויה בטלפונים של מקומות שאינני מכירה, וברחמהם של מעצבי הכובעים בגולה. ובכל זאת כרטיס החזרה הוא לעוד 3 חודשים... בתקווה שזה יהיה רק וויקנד :)
לכבוד המאורע אני רוצה לשתף אתכם בקצת ממעשיי בשנה האחרונה ובכלל בעצם... המון כובעי קז'ואל שעשיתי חסרים פה אך אני מקווה שתהנו :

http://www.wix.com/hattersmatters/adi_yanovski

למרות הפרידה העצובה, ורצוני להקדיש לכך פוסט שלם אני חייבת להמליץ לכם על מעצב שגיליתי לא מזמן בעקבות חברתי המקסימה מיכל שפרכר, שמצאה דמיון ביננו (אני יכולתי רק לאחל לכך...) אז הנה הלינק
אתם חייבים את זה לעצמכם :)

http://www.luflux.com/

הפוסט הבא ייכתב מהגולה !

שיר שמתאים למצבי ..:)


הזמנה לתערוכה המדוברת... כדאי לכם להגיע :)

http://www.facebook.com/#!/event.php?eid=113922712015815

כובע אחד מתוך הסידרה שאני מציגה שם :




אוהבת, חיבוקים, נישוקים, תאחלו לי בהצלחה!!!
עדי