יום שישי, 5 בנובמבר 2010

The science of winter

"רוח רוח,
למה לא תשכב לנוח?

ולמה לא תתעורר?????
התקופה האהובה עלי היא החורף, על כל דפיקותיו העדינות על החלון, המשב המבדר את השיער, התה החם המטשטש באדים את האדם האהוב בשיחת לב אל לב.
כל השנה אני מחכה לחורף, אך בעיקר בימים אלו. כאשר לא ברור אם יבוא. בלילות הארוכים אני משמיעה אליוט סמית בסטודיו, תופרת, ומדמיינת את טיפטופו על החלון, מחייך אלי. הנה אני כאן.
אנשים רבים (במיוחד בארץ) נוטים לא לאהוב את החורף. מבחינה מדעית הוא מביא איתו דיכאונות מכיוון שאנו נחשפים הרבה פחות לשמש, והצבעים האפורים הצובעים את השמיים גורמים לנו לעייפות יתרה.
אך מבחינתי אין כמו להיכנס למעילי החום הארוך והחם, ללבוש מגפיים, ולצאת לטייל כשברקע האפור האפור הזה.
לפני שבוע ביום שישי מלא ברוחות יצאנו אני , אלה אוזן, ועדי אולמנסקי (המתוקות והמקסימות) לצלם הפקה.
לפני הכל אני רוצה להודות לאלה שהכירה לי את עדי המקסימה, לא כל יום יוצא להכיר בן אדם שעושה כל כך הרבה.
לעדי יש להקת רוק הנקראת לורנה בי, היא הייתה בכוכב נולד. ומעבר לרשומות בקורות החיים. היא יוצרת, מלאת תאבון וחן, ההולכת אחר חלומה בכל מחיר, אני חייבת להעיר שהחולמים הם סוג האנשים האהוב עלי, אלה שחיים את החלומות שלהם ולא הולכים שבי אחר דרכים קלות או נוחות יותר.הרי החיים לא ניתנו לנו כדי שנגשים חלומות של אחרים, ויש לנו הרבה מאוד זמן להגיע ליעודנו.

אלה נתנה להפקה את השם :For the Plastic Heart אני אקרא לה :

  The science of  winter 

























צילום : אלה אוזן המוכשרת, דיגמנה : עדי אולמנסקי, : סטיילינג: אנוכי

חורף הוא תמיד תקופה של בית, של כירבולים. בימי ילדותי הייתה לנו אח גדולה בבית מולה היינו מצטופפים כל ילדי המשפחה. משחקים בשאריות העצים שאבי היה מביא מהנגרייה ליד המפעל בו עבד. בזמן שתפוחי אדמה מצופים בנייר כסף היו מתחממים בלהבות האש.
בבגרותי בימי ירושלים הקרים. הייתי מצטופפת ליד מחמם רגליים קטן עם חברתי עדי, מדברות על הקשיים בבצלאל ובחיינו האישיים. חורף בשבילי זו תקופה של "מישהו להצטופף איתו".
והוא תמיד מזכיר לי שירים.... שירים שמזכירים לי אנשים, שירים שמזכירים לי רגעים. כאלו שנזכרים בהם בחורף...
הוא בהחלט בחור של חורף:

אין מה לעשות הם הלהקה הטובה ביותר א-ב-ר !!!


נסיכת החורף שלי ועליה נאמר "כל חורף-כל החורף":

השיר הזה תמיד מתחבר לי לחברתי עמית ברוך שהכירה לי אותו, ומכירה לי עוד הרבה שירים יפים ונוגים :
החורף שעבר:

זה שיר לחורף שיבוא, הם פעם היו הלהקה האהובה עלי. והאלבום החדש שלהם מאוד מאכזב. ובכל זאת... זה שיר יפיפה :

יש עוד המון שירים, אבל עוד לא התחיל החורף...אולי בעצם אצלי הוא כבר החל.
הפוסט מוקדש לבחור שאיתו אחווה את החורף הזה באהבה גדולה

נשיקות
עדי




2 תגובות:

  1. תודה רבה, זה בזכות החיבור המדהים שנוצר בין שלושתנו. היה לי ממש מזל לעבוד איתן:)

    השבמחק