תרפיית קניות

"I'mma Buy You A Drank
Then I'mma Take You Home With Me
I Got Money In The Bank
Shawty What you Think 'Bout That?"

 

Buy U A Drank (Shawty Snappin')

 

 

אחח.... כמה רומנטיקה בארבע שורות. הוא יקנה לה משקה ויבזבז עליה קצת, היא תחזור איתו הביתה, אם תרצה. למען האמת, עדיף לה כבר ללכת עם אייל גולן. הוא לפחות מבטיח יהלומים ("יש לי רק חלום לקנות לך יהלום").

מוזר הוא שהקונספט של גבר המשלם על אישה עדיין כל כך פופולארי בימינו. זה לא שאני נגד חס וחלילה, אך אני  לא צריכה שאף אחד יקנה לי משקה (חוץ מהזמן בו הייתי סטודנטית, טוב נו מה אפשר לעשות). אבל עכשיו ברצינות, פעם כשהייתי רווקה יצאתי לדייט עם גברבר לא רע בכלל אך לא בשבילי. הגיע החשבון, שמתי חצי (לא התכוונתי שתהיה עוד פגישה ) והוא התחיל להתווכח איתי. אך לא  אין אה גוד וואי. החצוף טען שהוא נעלב ושהוא יוצא עם בנות הוא זה שמשלם! הדבר העלה את חמתי. זה לא שבדרך כלל היה לי אכפת אם משלמים עלי, אלה היו הטיעונים.... אפילו בתור מלצרית הרווחתי מספיק בשביל לשלם על בירה. בואו נדייק שניה, זה לא שאכפת לי שמשלמים עלי. ההפך הוא הנכון. אני מתה על מתנות והפתעות למינהן. הסיפור טמון בסיבה. אם מישהו משלם עלי כדי לצאת "גבר" זה שונה ממישהו שמשלם עלי כי בא לו לפנק אותי.

לשמחתי הרבה  גדלתי מאז והתחתנתי. החשבון המשותף גרם לכך שאני משלמת על עצמי באופן תמידי ואין שמחה גדולה יותר מלשלם על עצמך בעונת הסיילים!!!!!!!

אז כל החנויות מתגנדרות בשבועות האחרונים בשלטים גדולים וצבעוניים שמתריעים בחגיגיות על "סוף העונה". וכמה שמחה בתקופה זו!

לשמחת הקניות הגדולה הזו, שאצל אנשים מסויימים באה בכדי לסתום חור, קוראים "תרפיית קניות". * מדוע זה קורה? כפי שהגיבה הפסיכיאטרית הנודעת מבברלי-הילס, פרופסור קרול ליברמן, על תוצאות המחקר: "אנשים שמרגישים עצובים, אומללים או מדוכאים מרגישים ריקנות בתוכם. לפיכך, הם נוטים להתנהגויות שממלאות את הריקנות הזו, כמו לבזבז כסף על קניות." הרכישה החומרית אמורה לתפוס את המקום הרגשי הריק שהם חווים. לטווח קצר זה עוזר: המוצר החדש משפיע לטובה על מצב הרוח. אך בטווח הארוך מתרחש דבר הפוך לחלוטין: אנשים שמתמידים בשיטת קניות כפיצוי רגשי או מבזבזים יותר משהיו מוציאים באופן נורמלי, חווים חרטה וצער שרק מחמירים את תחושת הדיכאון הראשונית. פעמים, גילו עורכי המחקר, הם אפילו לא מודעים לקשר בין מצב הרוח הירוד והרצון לבזבז. הם אפילו עשויים להתעקש שהם קונים בלי להתחשב ברגשות הנגטיביים שהם חווים"

אז בואו לא נגזים!! עלי עברו כמו חודשים פחות צוהלים ובסך הכל אין שום רע בלהתפרק פעם בכמה זמן על הכרטיס שלך !

 

אז קצת ממה ששווה להסתכל עליו:

.



בחברת קסטרו יש ג'ינסים שמאוד מטיבים עם האגן הים תיכוני בגיזרת Sarai.  בימים אלה הם מוצעים ב- 50% ועולים כ- 99 שקלים. אני התוודעתי להם לפני כשנה ומאז זו היא הגיזרה היחידה כמעט שאני לובשת.

 

 

 

זהו הג'ינס שקניתי

 

זהו תיק מקסים שרציתי אך לא היה בחנות. נו טוב, אפשר גם להזמין דרך חנות האינטרנט שלהם : Castro- Sale

 

מכיוון שכל מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת גופיות כפתורים, הפעם מצאתי כאלה בתמנון :

משום מה באתר שלהם חסרה גופיה משגעת שקניתי שם בצבע כחול רויאל אז ברגע שאקנה פלאפון חדש אצלם לכם. אבל לבינתיים....

 

קניתי גופיית ג'ינס ב 60 שקלים שהולכת נהדר עם מכנסיים בצבע חרדל :

 

טוב אני את הדרך שלי בסיבוב סוף העונה הזה רק התחלתי ובשבוע הבא אני אספר לכם איך בעקבות פוני שאני מגדלת  התחלתי ללכת עם סרטי שיער!

כל זאת ועוד בשבוע הבא

נשיקות ותזהרו ממזגנים (הם יצננו אתכם)

*תרפיית קניות: האם אפשר למלא חלל רגשי בחפצים? - נועם אשר

 

 

 

הילולת החינה

יש שירים שאין להם מילים. יש רק קצב רועש וגועש והלב מתמלא סערה לנוכח המקצב החדש.
היום בפוסט אכתוב על החינה  השמחה ומלאת האהבה של חברתי לירון אוחנה (מהבלוג The Ohana Fashion Session ).
ביום חמישי שעבר יצאנו אני וחבריי לעבר נתניה לחוות חוויה אותנטית ושמחה שאין כמותה - החינה. יש לאמר שלא ידענו מה להביא, או איך לבוא והתרגשנו מהמעמד של להיות אשכנזים דלוחים במסיבת אהבה סוערת, והיה סוער!
החינה היא טקס לפני החתונה הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון. בצפון אפריקה , בקרן אפריקה ובאסיה. אצלנו בארץ מקיימים אותו במיוחד בקרב עדות המזרח. הטקס נערך לפני החתונה. בטקס זה צובעים החתן והכלה את ידיהם בצבע צמחי המופק מעלי צמח החינה למזל טוב. טקס זה ידוע  בשם "קשר טבעת" ("קֶלבֶת מָאסֶר") הנערך ערב לפני החתונה.
בקהילות יהודיות ומוסלמיות רבות בימים שלפני החתונה נהוג לערוך את טקס החִינה המהווה טקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. בטקס מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא "חִינָה" בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע כברכת שפע. יש הסוברים שמקור המילה חינה הוא צירוף המילים למצוא חן. כך, שבערב החינה צריכה הכלה למצוא חן בעיני חתנה המיועד.
אווו אווו וכמה שלירוני מצאה חן!!!!!!! במהלך החינה עושים דברים מופלאים ונהדרים כמו לשים מגש על הראש או לרקוד תחתיו- זה מביא מזל טוב. לובשים תלבושות עם נצנצים והמון זהב - זה משמח את הלב. אוכלים המון אוכל מתוק - זה משמח את הקיבה. שמים את החינה שדומה קצת לצואה על היד - זה מביא מזל טוב ולאחר מכן הופך לכתם שלא ירד לי עד היום, שהוא סימן לשפע (אולי בגלל זה אני פתאום בפלוס בבנק). חוגגים עם החברים הכי מדהימים בעולם. קיצר, אין שמחה גדולה מזו!!!

הנה כמה תמונות מאירוע שצילמה הצלמת המהוללת וחביבת הבלוג שני פרי-נס:

אני בכניסה למסעדה:

 

ככה זה נראה כשאוחנה וסימצקין מתחתנים! מי אמר קיבוץ גלויות ולא קיבל?

 

 

מה שיפה בשמלות החינה הן שהן מלאות מכל טוב, אבנים, ריקמות, נצנצים וכל דבר שמסמל שפע ואושר. לי זה בעיקר מראה עבודת יד משובחת שנעלמה לה עם השנים. מזל שיש חינה!

 

כולם יצאו בריקודים!

 

 

עשינו חינה והיינו מאושרות בתקווה שהיא תהפוך אותנו ל"מעושרות"

השמלה האחרונה היממה אותנו עם ריקמת המזל טוב! ולירון הממה ביופייה

השבוע הייתה החתונה והיה מדהים ואני רוצה להודות ללירוני המדהימה שלי שנתנה לי את הכבוד לחוות חוויות חדשות שלא הכרתי. אני מאחלת לזוג הצעיר רק אהבה, שמחה וכמובן שיבנו בית שמקדש את ערכי הכבוד והזוגיות. מה שבטוח הוא שהבית יהיה מלא בשמחה !
כי ביננו, עם לירוני כל יום הוא הילולת חינה!

לצורך הרגשת הקירבה לפוסט אני מצרפת קצת שירי חינה שממלאים את ימי בזמן האחרון

 

תחגגו ותשמחו

אני

לרוץ על מחוגי השעון

"Got a low, low feeling around me,
And a stone cold feeling inside,
And I just can't stop messing my mind up,
Or wasting my time,"

 

בזבוז זמן. אני לא באמת יודעת למה הוא כל כך יקר הזמן הזה והלוואי ולא הייתי סופרת את הימים והלילות והשניות עד שהדבר הבא יגיע. אני פשוט תמיד רצה אחרי משהו,אני לא יודעת אף פעם מה הדבר הבא אבל תמיד יש משהו- עוד פרוייקט, עוד עבודה, עוד משהו שאני רוצה ולא הגשמתי....
 

רק לאחרונה גיליתי שאפשר לנוח, להירגע ולא לרוץ לשום מקום. אך אני לא באמת מצליחה ליישם, אני מרגישה שזה טבוע בי ובכל מי שמסביבי- להספיק יותר, לעשות יותר, עוד דברים שלא הספקתי ואולי אעשה היום.... ואני עייפה בזמן האחרון, אני כל כך עייפה.
 

הזמן היחידי שאני זוכרת שלא רצתי לשום מקום היה בהודו. יום אחד פגשתי בחורה בשם שני שהציעה לי ללכת איתה לאיזה מנזר שתיקה. אז שתקתי במשך חמישה ימים, עשיתי מדיטציות ואפילו קפץ עלי קוף :) אבל לא דיברתי ולא יצרתי קשר עם אף אחד חוץ מעצמי. זו הייתה חוויה נפלאה להיות עם עצמי. זה קשה לשמוע את הקול הפנימי שלך בתוך כל היום-יום הזה. תמיד משהו קורה, מישהו צריך לדבר איתך, חברה צריכה עיצה, על בעלי עבר יום קשה בעבודה, הורי, חברי לעבודה, כל אחד צריך משהו, ומה איתי?

 

בשביל לנהל את הזמן שלי נכון יותר וכדי שלא יברח לכל מקום, ולכולם חוץ ממני, החלטתי לקנות שעון. הבעיה העיקרית לפעמים היא שהשעון היחיד שיש לנו הוא בפלאפון ואז אנו רואים את המיילים, את הטלפונים וההודעות וכל מה שלא נענה היום וכך מבזבזים את הזמן הפרטי שלנו, זה שאמור להיות החשוב לנו ביותר, הזמן שלנו עם עצמנו. הזמן שנועד למנוחה ,להשלים ולעשות דברים שחלמנו עלהם כל היום, דברים קטנים כמו לקרוא ספר או לצייר ציור.

 

אז נתחיל באתר די חדש ומרענן 1item שבו תוכלו למצוא כל מיני בגדים, נעליים ומה לא עד המחיר הממש שווה לכל נפש 100 שקלים

אז יש שם כמה שעונים שמצאו חן בעיניי בעדינותם ובמחירם.

 

אז ככה, הכי הייתי רוצה להזמין את השעון השני והחום כי אני אוהבת את הגוף המרובע שלו אך הבעיה היא שאין לא מספרים (לפעמים קצת קשה לי, נו מה אפשר לעשות...) ואת השעון השלישי אני ממש אוהבת אבל הם קראו לו "שעון ביולוגי". מי קורה למוצר שעון ביולוגי? זה מפחיד את הקונים!!! אולי אני אזמין ואגיד לעצמי שקראו לו שעון זהב, ואשכח מתקרית השם המוזרה הזו...
בכל מקרה ניתן להשיג ב : http://www.1item.co.il/collections/watch#

שרשראות השעון הן אובייקט מדהים ומיוחד במינו. בעיקר בעקבות העיצוב הישן- מוכר - מעלה נוסטלגיה - כולם ראו את עליסה בארץ בפלאות, הן גורמות לך להרגיש ממש כאילו את והארנב מעליסה בארץ הפלאות BFF!! ואיך אפשר להגיד לא לזה??

 

2 השרשראות היפות הללו נלקחו מהאתר Modcloth שאני כה אוהבת!! חבל רק שפעם הזמנתי משם 2 שמלות ושילמתי מס כאילו קניתי אותם בקניון רמת אביב....

השיר השבועי שלנו שייך ללהקת סופרגראס, שהם היו להקת בריטפופ מאוקספורד באנגליה. בצעירותי מאוד אהבתי אותם ובעיקר את השיר הזה שיצא בשנת 1999 (מימי MTV העליזים) השיר מדבר על הרגשת אי השקט של הזמר שלא מצליח להרגיש בשום מקום שיש לו בשביל מה להישאר. הכל מרגיש לו רחוק ומנוכר, ולכן כל הזמן הוא חייב להיות בתנועה ובעשייה. הכל, העיקר לא להיות עם עצמו.
הכי מרד הנעורים סטייל!

 

הפוסט הזמני הזה הזכיר לי שחברתי המעצבת הגרפית המדהימה והמוכשרת עדי אילי הציגה בעבודת הגמר שלה סרטון מדהים שמדבר על התבגרות וזמן. מהפעם הראשונה שראיתי אותו הוא קלע לליבי, כמו חץ קטן שידע לפגוע בדיוק בתוך הסבך, כך שאני בטוחה שתהנו מיצירת המופת הזו בדיוק כמוני :
 

"Growaphobia" from adi ayali on Vimeo.

שבת שלום ושבוע מלא בזמן שמוקדש כולו לכם ורק לכם

עדי

עוברים דירה, עוברים סטודיו, הכל מתחיל בפוסט!

"Where to go I had no idea about it
Most of the people do, there are only doing just fine
I don't wanna stay in place no more, see
Ain't doing well well well, I am only doing just fine"

 

(Phoenix-Long Distance call)

 

אנחנו עוברים דירה! זהו, חתמנו על חוזה ומשכנו את עצמנו לבנק. כעת יש רשימות ארוכות של מה צריך ומה יש, וכמה יש...

ושמחה קטנה בלב של בניית בית , ארבע קירות ששייכים רק לנו!

הרבה מחבריי (בעצם כולם) ממש נגד לרכוש דירה בארץ- זה יקר, הערך ירד, ההשקעה לא רציונאלית... ובאמת כך הדבר.

אך אני תמיד חלמתי על בית. 4 קירות שרק הגורל יוכל לסלק אותי מהם. חיים בורגנים בפרברים עם כלב ו-2-3 ילדים.

הדבר הכי מדהים בלעבור דירה זה להקים את הסטודיו מחדש. כך שבזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מסתכלת באתרים עם סטודיו מעוצבים. הנה כמה מהם:

 

 

זה יכול להיות הסטודיו שלי רק במצב בו יצאתי מעורי ונהייתי בן אדם מסודר יותר. בכלל, אני לא מכירה אמנים או מעצבים כאלה אז היא בטח מהחלל....

 

 

זה ! זה! זה! למרות שרק השולחן יעלה לי כמו חוטי גוטרמן צבעוניים מכל הצבעים בעולם + סטנד. אבל ממש אהבתי את הגלויות מלמעלה (רואים שאני ובעלת הסטודיו יכולות להיות חברות!)

 

 

כמה יופי וכמה צבעוניות , אך הפחד שלי  הוא שהצבעוניות מעייפת. זה טוב לחנות אבל יש לי קצת בעיות קשב וריכוז  ורק מלהסתכל על התמונה הרבה זמן אני רוצה לחזור לישון! דרך אגב הסטודיו הזה ממש מזכיר את החנות "הבית של בטיק" בנס ציונה.

 

 

אתם אולי עוד לא חושבים על זה אבל השולחן הזה הוא מושלם כי יש בו עוד מקום לאחסון!!!

 

 

אחסון אחסון אחסון.... כל כך הרבה אחסון שאת כבר לא יודעת מה יש לך בתוך כל הקופסאות הללו!!! ואתמול שאלתי את עצמי: איפה הנוצות ??? איפה??

 

 

זה ממש לטעמי! רק לאן השולחן של מכונת התפירה נכנס??

 

בכל מקרה, אל תדאגו. בעת בניית הסטודיו אצלם לכם, אזמין אתכם! ואף אכבד בתה ועוגה :)

 

עד אז תאחלו לי שהסטודיו החדש יביא עסק חדש ופורח (הסקיצות כבר מוכנות)... רק נשאר, ממש כמו הסטודיו, לחבר הכל יחדיו :)

 

אה אוי, כמעט שכחתי. השיר השבועי!

זה הזמן להודות לבעלי-יקירי- משוש חיי, שאחראי על השירים בכל שבוע בבלוג. כן, כן, יש לו טעם מוזיקלי משובח!

קבלו את השיר השבוע ב2 גירסאות :)

 

הגירסה המקורית שייכת ללהקת פיניקס הצרפתית (עם טוויסט בעלילה- הם שרים באנגלית). להקה מצוינת המזגזגת על קו המסחרי בין פופ אינדי לפופ מסחרי, וידועה גם בזכות העובדה שסולן הלהקה נשוי לסופיה קופולה (פיניקס תרמו מוזיקה לסרטיה, ובעיקר לסרט SOMEWHERE)

 

הקאבר המאד צעיר לשיר זה מבוצע על ידי להקת PARAMORE והסולנית הצעירה היילי ויליאמס. למרות המראה הטיינאייג'רי שלה, הלהקה קיימת כבר משנת 2004 (כאשר וויליאמס הייתה בת 16!).




איימ פאר גאן באט יור לונג דיסטנס קוללל אנד יור קפיטל לטרס קיפ מי אסקינגג פור מוררררר :)

אוהבת אתכם כל שבוע יותר!! בחיי :)

3>

קיץ פרחוני

"grow out my hair
go anywhere
sleepin' until afternoon
summertime, soak up the sunshine with you
summertime, soak up the sunshine with you"

 

(girls - summertime)

 

כל הדברים קורים בקיץ, כל אלו שדחינו מהחורף, אפילו דברים שרצינו לעשות שנה שעברה. הקיץ הוא הזדמנות להכל לקרות, הזדמנות להכל להתחיל מחדש.
 

וזה תמיד קורה ככה. איך שהוכרז בואו של החמסין הראשון עמדתי תוך שבוע בפני 3 החלטות שהן כנראה מהמשמעותיות בחיי.
 

ולא רק אני. חברים נפרדו, חברים חזרו וחברים החליטו לעקור לארץ אחרת. עוד חברים החליטו לפתוח עסק חדש ולקנות דירה ואני עוד לא הספקתי לנשום.

אני לא אשקר. אני בחורה של חורף... משהו בחום המעיק לא עושה לי את זה.. ובכל זאת, כל פעם שקיץ מתחיל ואני מוצאת את עצמי יושבת בים ומין משב רוח קליל מלטף אותי וכפות רגליי נוברות בחול.. אני מריחה את הריח הקסום הזה של כל ההתחלות החדשות שהולכות לבוא. כי כל קיץ בשבילי הוא התחלה חדשה.

 

"feelin' the breeze
take it with ease
shake off the big city blues
summertime, soak up the sunshine with you"

 

הדבר הכי נפלא בקיץ הוא זרי הפרחים לשיער. תמיד יש להם הרגשה של חגיגה, כמו ביום הולדת בכיתה א' כשבאותו יום כולם חשבו שאת נסיכה..

 

 

 

אבל כמובן שזה תמיד הכי יפה עליה.....

אני רוצה להקדיש את הפוסט לחברתי יעלי האהובה שלי שילדה היום...
קיץ נעים ומלא בהתחלות חדשות..
אני :)

גטסבי הגדול מספר את סיפורם של כובעי שנות ה-20

"In my younger and more vulnerable years my father gave me some advice
that I've been turning over in my mind ever since.

"Whenever you feel like criticizing any one," he told me, "just
remember that all the people in this world haven't had the advantages
that you've had.""

The Great Gatsby by  F. Scott Fitzgerald
 

אז היום בשמחה גדולה ובקול תרועות, לאחר ציפייה ממושכת של 3 חודשים מאז שראינו את הקדימון לסרט, אחוזי התרגשות וציפייה, יצאנו אני ובעלי לראות את הסרט "גטסבי הגדול". את הספר קראתי בעברית ובאנגלית ובנוסף קראתי את הביוגרפיה של המחבר ואף את של אשתו. הנבירה העמוקה בתקופה ריתקה אותי לכיסאי וגמעתי את הספרים זה אחר זה בחשק רב.
 

כמוכם קראתי את הביקורות הגרועות על הסרט אך אלו לא הורידו אפילו לא במעט את רצוני ללכת. להפך, סיקרנה אותי המחשבה מה יכל ללכת לא נכון?? אז בואו נתחיל מכך שאני חושבת שזהו סרט מרהיב, עשיר ומלא במה שלתקופה היה להציע. אך הנקודה הכי חלשה שלו היא שהבמאי היה בטוח שכל מי שבא לראותו כנראה קרא את הספר. אם לא כך הדבר, אזי לא מובן למה חסרים בו כל כך הרבה קטעים מקשרים שבלעדיהם הסרט הוא לפעמים כבלילת עוגה ללא הביצה המקשרת!

הליהוק של דייזי מטופש (והצופה לא יכול היה להבין מה גטסבי הגדול מצא בבחורה כל כך פשוטה ?)ומוריד מעומקה ומיופייה של הדמות הספרותית. אך הבחירה הכי הכי מטופשת בסרט היא לקיחת ג'יי זי למפיק המוזיקלי, דבר שהוא עושה בצורה גרועה מאוד!
 

אך אם נתעמק ביופיו של הסרט ומשחקו המדהים של לאונרדו דקפריו, הרי זה אחד הסרטים הכי וויזואלים ויפים שיצאו השנה לקולנוע.
 

הנה כמה תמונות מההפקה הראוותנית והמדהימה ביופייה :

 

אני מניחה שכמו כל סרט תקופתי גדול, בקרוב מאוד נוכל לראות את כל מעצבי האופנה לוקחים השראה מהארט הבאמת מצוין של הסרט, ובעקבותיו נוכל לראות הרבה מהסטייל של שנות ה-20 , שלא כמו בתקופות אחרות, היה מדהים בפרטיו הקטנים וכן, בוא לא נשכח, היה מלא בכובעים!

הנה כמה דוגמאות שהייתי גונבת ישר מהשחקנית בסרט:

 

 

  

האביזר ראש הכי יפה בעיניי היה כמובן הסרט הכסוף, אך  לא מצאתי תמונה טובה יותר :

את כל הכובעים לסרט ייצרה כובענית העל רוזי בוילן שמספרת שלסרט זה נעשו בסביבות ה-250 אביזרי ראש ושכל אחד מהם הוטעם באופן אישי לשחקן שהיה אמור ללבוש אותו. הכובעים היה כמובן בהשראת שנות ה-20 והסיפור עצמו. כך לדוגמא, לבחורות הפשוטות יותר כמו מרטל המאהבת של טום היה סרט פשוט קשור לשערה המראה על מעמדה הנמוך.

וכך גם לאחותה, כובע בויילר פשוט.

לעומתן, לראשן של דייזי וג'ורדן, נשות החברה הגבוהה, היו כובעים מושקעים ועשירים יותר.

ראיון עם הכובענית רוזי בוילן לקראת הסרט בסטייל.קום

השיר היפה המלווה את הסרט שייך ללנה דל ריי, והנה הצצה לכמה מהפריימים היפים שיש לסרט להציע:
 

 

לאחר כל הפוסט הזה אני כבר לא יכולה לחכות להתעוררותן של מסיבות הנושא של תקופת שנות ה-20. לי כבר יש כמה רעיונות למה ללבוש...

אתם באים??

 

 

 

בתופים ובמחולות

"When you take me in your arms and talk romance
My heart starts doin' that Saint Rita dance
And I'm ventin'
Ohh and I'm shakin'"

Jack White – I'm Shakin'

המכירים אותי ואת נבכי חיי בצורה עמוקה, יודעים שאין דבר שאינני יכולה לפתור בעזרת ריקוד. כן, התנועות האיטיות המטלטלות מהגוף כל רגש זר ולא נעים שהשתכן בתוכו, המוזיקה שמנקה את הראש ממחשבות מיותרות ושוטפת אותו כמדיטציה לנזיר ההודי. ה"זון" הנעים הזה שאת נכנסת אליו כאשר המנעדים הקלים עוטפים את גופך, יה איטס גאט מי שייקינג!

יש לי טקס לפני שאני הולכת לרקוד אני שמה את המוזיקה שאני הכי אוהבת בבית ונכנסת לגרוב, ואם זה לא עובד אני מקפצצת כל הדרך על כיסאי שליד הנהג כל הדרך למסיבה!

ואני הכי הכי אוהבת לרקוד בשמלות, משהו באוויר הנכנס ויוצא מהגוף, בקלילות של הבד, התזוזוה היפה של הקפלים...מתאים בעיקר לריקודים פראיים!

לעניין השמלה יש לי חוקים שרכשתי מניסיון העבר והם:

1. לשמלה אסור אבל פשוט אסור שיהיו שרוולים, אם יש לה הם צריכים להיות ממש רחבים כדי לאפשר תנועה חלקה... אבל גם בעקבות היות המועדונים צפופים ולחים, עדיף לוותר על 2 החברים בצידי השמלה.

2. אני לא אוהבת מחשופים! זה עניין פרטי הם לא עושים איתי חסד ודווקא המראה הסגור מחמיא לי כך שסעיף זה הוא תחת ההגדרה של טעם אישי.

3. אסור שהשמלה תהיה הדוקה למטה , מהזן שמתגלגל למעלה ופתאום כל התחת שלך בחוץ, בנות זה לא אלגנטי ובטח לא מחמיא... היופי בשמלה גלום בתנועת הקפלים שזזים איתך, החשמל שעובר בך ובבד ביחד!

3. צבע צבע צבע!!!! כי צבע ממלא את החיים בשמחה!

אז הנה כמה אופציות לא רעות להתחיל את הקיץ:

מה יש לASOS להציע לך לריקודים?

זה לוק מדהים! הכובע קצת לא ריאלי כי חם אש אבל את תמיד יכולה להחליפו במטפחת שחורה ולבנות כמותי שגובה הוא לא הצד החזק שלהם אפשר להוסיף עקבים קטנים, אבל תזכרו עקבים גבוהים הם לריקוד של שעה שעתיים, להתפרעות כבדה עדיף את החברים הנמוכים שלהם!

שמלה מדהימה! וגם באה במידת פטיט למאותגרות גובה, זהו עניין מאוד חשוב, פטיט זה לנמוכות. אני אישית מזמינה רק שמלות שהן פטיט וכך הן יושבות על הגוף טוב יותר.  אז בנות שימו לב!

ואם לא בא לכן להזמין מחו"ל גם בארץ יש אופציות:

שמלה אתנית מהקולקציה החדשה של קסטרו , מתאימה לריקוד שבטי!

כן נכון , אני לא מתה על מחשופים אבל אם זה היה מחמיא לי הייתי לובשת את השמלה החמודה הזו!

 גולת הכותרת של הפוסט באה ממקום לא צפוי...תראו מה יש לתמנון להציע לכם:

ממש שייקינג!

ועכשיו כל מה שנותר הוא להתאים נעליים מטפחת, שרשרת ארוכה, ולצאת בריקודים כל הדרך למסיבה :)

אל תשכחו לזמזם ....

"I feel like I've been run right through the middle

And I can't move around and I can't stand still

I'm po diddly

Oh, you got me shakin'

I'm so jittery

That's right, you got me shakin'"

אז "בתופים ובמחולות"

נתראה שבוע הבא!

Rave on או בעברית תזרום....

"Well, the little things you say and do make me want to be with you
Rave on
Rave on this crazy feeling
I know
"I know it's got me reeling when you say "I love you," I say "rave on"

(M.Ward - Rave on)

 

לזרום, אנו אומרים את זה תמיד בקונוטציה של לוותר,  של- 'לא נורא, תבליג'. לזרום זה תמיד בקונוטציה של "להתקפל". אם אתה לא רוצה לעשות משהו, אתה תעשה אותו בסוף בכל מקרה... אך בעיניי לא לזה התכוון המשורר ובטח לא .M.Ward

אני רואה בלזרום דרך חיים. תמיד שואלים אותי מה את מתכננת הלאה (ואוו אוו אני מהמתכננות) אבל אני ובעלי בדרך כלל לא תמיד יודעים מה יהיה איתנו אפילו שנה הבאה.

פעם כל העניין הזה היה מכניס אותי לחרדות. הייתי שואלת את עצמי מה עם  המשכנתא? ממה הילדים שעוד לא נולדו יאכלו? מה התוצאות והחסרונות של הדברים?? אנשים שאמרו שהם חייבים להרוויח המון כסף נכנסו כציפורים טורדניות למוחי ומגרוני האדמדם בקע "אני רוצה להרוויח" ו- "איך אפשר לחיות ככה?"
והאמת היא שמכריי יעידו שהייתה לי שנה מאוד קשה בגלל המחשבות...
ואז למדתי "לזרום", הבנתי השנה שאני לא יכולה לתכנן הלאה ובכלל, תמיד עדיף לחיות בהווה ולאהוב את איך שהדברים נראים עכשיו... כי אחר כך??

 

U Can Never Knew

 

או כמו שאמר המוזה הנצחית שלי :

 

 

ואם כבר לדרך היומית שלכם אתם יוצאים, אמליץ לכם על כמה מוצרים מסוגננים למזל מסטודיו שאני עוקבת אחריו כבר כמה שנים מאז שמצאתי אותו בלי כוונה ב Etsy וזהו סטודיו קולולש!

כך שבדרככם תוכלו לענוד על צווארכם את נעליה של דורותי שתמיד יוכלו לכוון אתכם בעת צרה הביתה.

כמובן שתמיד תצטרכו להזכיר לעצמכם אחרי מה אתם הולכים...

והכי חשוב, אל תשכחו לנצור בזכרונכם את כל הרגעים הקסומים.

את כל הדברים היפים של קולולוש תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלה כאן : כן כאן!
ובחנות האון ליין שלה כאן : פה!

אז כמו שד"ר סוס אומר :

לדרך אל תשכחו לזמזם .... לזרום ....

דרך נעימה אהובים יקרים,
נפגש בשבוע הבא

Slow Show או בשמו חתונה

"You know I dreamed about you
for twenty-nine years before I saw you
You know I dreamed about you
I missed you for
for twenty-nine years"

(The National - Slow Show)

כשהלכתי לחופה הייתי כל כך בשוק מכמות העיניים שצפו בי עד שבקושי יכלתי לנשום, אז עצמתי עיניים ושמעתי את השיר הזה- השיר שלי ושלו בראשי התנגן לאיטו... בצעדים קטנים אך בטוחים הלכתי לעברו מלאת ביטחון בידיעה שלא יכלתי לבחור טוב יותר.

רק מה, חבל שכל בחירה שנעשתה בימי טרום החתונה הלחוצים הללו הייתה מבולבלת, קפריזית ובדרך כלל לא ממש שלנו...

רק בחירה אחת הייתה שלי ולגמרי שלי והיא שמלת הכלה שעליה אני אכתוב היום.

אני התחתנתי בשמלת כלה של ליאור צ'רכי, מעצב שמלות כלה צעיר ומאוד מבטיח. המדידות היו נעימות (לעומת מקומות אחרים שמדדתי בהם שמלות כלה והיו נוראיים) וליאור ידע על מה להתעקש איתי בנושא השמלה ועל מה אי אפשר לוותר כי זה הקו שלי וכך הדברים צריכים להיראות עלי. בקיצור, היה מושלם!

אז לאחרונה הוא הוציא 2 קטלוגים ואני אתעכב על אחד מהם שתפס את עיניי רבים והוא ממש יצירת מופת ולו נקרא קטלוג "קאלו" בהשראת האמנית פרידה קאלו.

מקורות ההשראה של ליאור לקולקציה זו נוצרו מתוך סיפור החיים המרתק של קאלו, סיפור הטומן  בתוכו את סודות המזרח והמערב, לכל שמלה בקולקציה יש סיפור שהוא רק שלה כאשר זה מסופר בפרטים הקטנים הנותנים אפיון נוסף לגיזרה ולבד.

ליאור מספר שהדבר החשוב לו ביותר הוא ההרגשה של האישה בתוך השמלה והמראה שנוצר מהחיים החדשים שמקבלת השמלה בעת לבישתה- "לכל אישה יש סיפור משלה , פרטים קטנים על חייה ועל חלומותיה שצריכים להשתקף דרך השמלה וזו צריכה להשלים לתמונה המלאה."

החומרים נבחרים בקפידה רבה ונאספים על ידי ליאור בשווקים בארץ ובחו"ל-

מתחרות צרפתיות ועד לריקמות אתניות. ליאור אוסף פריטים אלה רק בשביל למלא את חלומותיהן של נשים בליל כלולותיהן.

פרחים : טלי עזריה

שיער ואיפור : הילה מינס

צילום: הילה ווגמן

דף הפייסבוק של ליאור

והנה לכן מתחתנות יקרות, הטבה קטנה לעונת החתונות שבפתח :

אם כבר ענייננו בצילום היפה והנקי של הילה ווגמן, בימים אלו ממש זו מוציאה למכירה את עבודותיה. אפשר לראות וליצור קשר בלינק הזה : הדף של הילה ווגמן בפייסבוק

השיר שהיה צריך להתנגן בחופתי :

נתראה בשבוע הבא

אני