D.A.N.C.E

Do the D.A.N.C.E "
1234, fight!
Stick to the B.E.A.T
Get ready to ignite
You were such a P.Y.T
Catching all the lights
Just easy as A.B.C
That's how we make it right"
(Justice-dance)

אורות מעומעמים מסביב, מליון פרצופים שחלקם אתם מכירים מערבים דומים, ריחות של בשמים מעורבים בזיעה... והגוף חם, זע, נד לאורכם ולרוחבם של הצלילים. אין כמו ערבי הקיץ החמים. אך איזה באסה הם נגמרו!!(בכי) וכיום אנו "נהנים" מתחילתו של הסתיו שלפני המבול (או בארצנו יותר כמו טיפטופים קלים של מים). לרקוד זה משותף לכל העונות, אין לזה זמן מקום או תקופה, תמיד טוב להרגיש את הגוף מתפרק, משתגע, האנרגיה שעוברת דרך הדם... מיליון ביטים לתנועה.

Streaming through the radio "

Dancing all around

Spread the word in stereo

"At the speed of sound

לפני כמה ימים הלכנו אנו וחברים למסיבה מהסוג האהוב עלינו, בדרך שמנו שירים שאנו אוהבים, שתינו יין לבן קליל. נכנסנו ורקדנו כמה ריקודים. רק מה?? אני ובן זוגי פתאום גילינו שחם , לח, לא נעים, אנו לא רואים טוב, לא מרגישים טוב, לא ישנים טוב, לא שומעים טוב ,אולי שכחנו את התנור דלוק בבית, צריך לקום מחר מוקדם וכל מיני תירוצים של זקנים. אך מה אנו לא זקנים בכלל!!! זו הבורגנות שיצאה מפינו, לאמר את האמת, ממזמן לא קמנו מהספה (אנו רואים שוב את כל העונות של מד מן) ובכלל לצאת מגבולות הבית היא מטרה נשגבת (בסלון אנו עוד רוקדים). אז חשבתי על דרך שתכניס אותי לעניינים וכמובן שמצאתי כמה הצעות שאולי יעניינו גם אתכן !!!

אז למרות שהאוטפיטים הם מקולקציית אביב 2012, הסתיו הישראלי הוא כמו האביב האירופאי... ולכן אני מציגה בפנכם את הלוק אותו ממש בקרוב אאמץ לעצמי צעיר וחצוף אבל אלגנטי וסקסי עליו אחראי המותג proenza schouler.

קצת על המותג : המותג הוקם בשנת 2002 על ידי 2 חברים Jack McCollough ו  Lazaro Hernandez, הם הכירו בעת לימודהם ב Parsons School of Design ויצרו את פרוייקט הגמר שלהם בצוותא (לא יכולתי לקחת בפרויקט חלק, פשוט הייתי נורא עסוקה בימים אלו.העלק.) הפרויקט כל כך הצליח שהוא היה גם לקולקציה הראשונה של המותג ונקנה בשלמותו על ידי ברניס. הם קראו למותג כך על שם האמהות שלהם שאני מנחשת שהיו הראשונות להנות מבגדיהם.

אם בא לכם לקרוא עוד לחצו על זה : בוויקיפדיה יודעים הכל

 מתוך קולקציית אביב 2012 של  proenza schouler

אני חושבת שאין לוק מתאים מזה לסתיו הישראלי.. הרי הוא לא באמת קר אבל צריך חלק עליון, ואם יש לך רגליים יפות אין יותר שווה מלראותן יוצאות ממראה סגור, מסקרן ואלגנטי. הרבה פעמים מכנסיים קצרים (ובלי להעליב) נותנות מראה קצת זול  אך אם החלק העליון אלגנטי הן גם יכולות לתת מראה מוקפד ונכון.
כל מה שנשאר לכן זה למצוא מכנס קצר וג'קט אלגנטי בארון ולצאת לפזז ברחבת המועדון (אבל ביננו להתלבש יפה בבית ולרקוד בסלון איטס נוט דאט באד....:)

בברכת מועדים לשמחה
עדי

Postcards from Israel

The shattered soul"
Following close but nearly twice as slow
In my good times
There were always golden rocks to throw
at those who admit defeat too late
"Those were our times, those were our times

(Beirut - Postcards from italy)

אנשים נוסטלגיים תמיד מדאיגים אותי, לא כי אני בעצמי לא מתרפקת על זיכרונות העבר אלא כי אנו – בני האדם נוטים לראותו באופן הכי קסום ומעוות שיש.

באופן אישי (והרי אין אדם יכול להעיד על איש מלבד עצמו או כל שאר האנשים עליהם הוא שמע ריכולים:)

אינני נוטה להתרפקות מסוג זו כי אני יודעת שיש לי נטייה לזכור את הדברים בדרך שאני הייתי רוצה לזכור אותם, לדוגמא הבחור הראשון שזרק אותי בעצם עשה זאת כי הוא אהב אותי יותר מדי (הידעתם : לבבות יכולים להתפוצץ- לא עלינו). חברה טובה שהתנשקה עם אקס- שכחה שהיינו חברים. וכמובן בן זוגי  התחיל איתי + התאהב בי ממבט ראשון ופשוט עוד לא הבין את זה אז בזמנו, היום ברוך השם הוא באמת בעניין.

יכולתי להמשיך כך עוד ועוד... אך כרגע אתם כבר מחייכים לעצמכם בתחושת הזדהות... יש רק מצב אחד בו אני אוהבת נוסטלגיה ומצב זה הוא: טלאים.

טלאים הם תמיד בעלי זיכרונות גם כאשר הם הינם חדשים, משהו מהזיכרון הקולקטיבי הזוכר שלנו לרוב כאשר יבחין בשמיכת טלאים יזכר בילדותו, באימו התופרת (שאולי לעולם אפילו אינה תפרה פשוט הדימוי כה דבק בהן באמהות המסכנות שלנו)

ואולי דווקא כמוני ייזכר בכמה עבודות טלאים מדהימות, שהמולכת ללא עוררין עלהם היא: Lu Flux

http://www.facebook.com/#!/pages/Lu-Flux/156666088351

אני אגיד לכם את האמת יש לי בעיה עם המילה עצמה, כי אם עכשיו תשבו ותגידו לאט את המילה "טלאים" תשימו לב למעבר בין ה-ט ל -ל, הוא מאוד לא נעים בלשון הוא מייצר מין מרווח יריקה אל עבר אנשים אחרים (פויה)

ואם לא נתייחס למילה עצמה כאשר אני רואה את כל התמונות אני חושבת שאולי אני בעצם מהאנשים הנוסטלגים הללו או שישנם דברים שהם פשוט נוגעים ללב.

And I will love to see that day"
That day is mine
When she will marry me outside with the willow trees
And play the songs we made
They made me so
And I would love to see that day
Her day was mine"

חג שמח

עדי וביירות



It's always darkest before the dawn

"Regrets collect like old friends
Here to relive your darkest moments
I can see no way, I can see no way"

(florence and the machine- shake it out)

לפני השמלות, השירים והצחוקייה אני חייבת לבקש מעצמי וממכם סליחה על הפסקת הכתיבה פה... פשוט פולנייה שחורה (נקרא לה אני) כיבתה את האור וככה ישבתי כמה חודשים שלמים בחדר, בחושך, בוכה!!!! מלאה בתירוצים, ובכיינות.
אל תדאגו לא קרה שום דבר נורא חוץ מהחוב שלי למוסך לאחר פרידת האוטו מראש המנוע, בטח שלא נפרדתי ממיטב כספי לאחר שיחרור מחוזה כובל (ילדים תמיד תקראו את החוזה עליו אתם חותמים!!), ובטח שלא ביזבזתי את זמני לשווא (בההההה)

טוב אחרי ההתחלה הסנטימנטאלית הזו אני חייבת להמשיך להתבכיין. ההורים חשבו להחליף אותי, אני חשבתי להחליף אותם. החבר חשב לשלוח אותי לטיפול אני קניתי לו בתמורה תחתונים. לא עשיתי כלום חוץ מצפייה בטליוויזיה ואגירת אוכל בבטני

 ובכל זאת יש משהו מצחיק בכל המצב העגום הזה כי....

"it's always darkest before the dawn"

אז שמעתי ששחור זה באופנה... לא רק שמעתי חוויתי את כל השחור הזה על בשרי!! ולרגל המאורע קניתי גרביונים שחורים עם לבבות, תחתונים שחורים עם פרחים, שמלה שחורה עם נקודות, וחולצה שקופה עם גזרי תחרות.

אבל אחח לו רק חיי היו שחורים כמו שמלות האביב של שרה ברטון לבית אלכסנדר מקווין

            יצאתי עם המסיכה הזו לרחוב אך בגלל שלא ראיתי כלום נתקעתי בעץ, חתול ברח ממני וילדים קטנים תפסו אותי והכו בי עד זוב דם, מוסר השכל : לא כל מה שאופנה - זוהר!

בכל מקרה העולם כל כך שחור שאפילו טופ שופ החליטו לתת לשחור מקום מיוחד :


http://www.topshop.com/webapp/wcs/stores/servlet/TopCategoriesDisplay?storeId=12556&catalogId=33057


וגם באסוס יש כמה פריטים שאולי תרצו להזמין:

גם אם שחור ועם שחור צריך לדעת להסתדר
3>
עדי


אם אתם עדיין עוקבים אחרי הבלוג... אני מקדישה לכם את הקליפ המקסים הזה.

At Home

Remember how I said I’d come someday baby,"
How I said I’d come around to see you one day,
I said I’d try to find a way to run away I’d get away some day And I’m gonna come someday baby,
Gonna fire on the water, hear you say,
I’m gonna fire on the water, trying to find you again and say:
I never thought I’d see you,again I never thought I’d get to be with my best friend, Never thought I had to tell "you again, Never thought I had to tell you how I lost my mind again.
(Crystal Fighters - At Home)

 

וכך קרה שאיבדתי את הראש בברלין... אני חייבת להגיד שהתאהבתי , כל כך צעירה יפה וחופשית כל כך מלאה בצבע אנושי שאין איש יכול לה.

אני חושבת שהקסם בברלין הוא האנשים שאתה פוגש שם, כל כך שאפתנים ומלאי דמיון (הם כמובן לא גרמנים) שאתה יכול ללמוד מהם את הדרך לחיים מרתקים יותר! והרי ברגע שלמדתי את הטריק תפסתי אותו ב2 ידיים ואני לא עוזבת.

בשבוע האחרון שלי בברלין התקייים פסטיבל העיצוב הבינלאומי ה DMY וכך יצאנו אנו וזוג חברים לשדה התעופה הישן של ברלין לקחת חלק במאורע!!!

כשרק נכנסנו גילינו את הקיר עמוס הסיכות הזה, לשמחתי אפשר היה לקחת כמה שאתה רוצה בחינם ( כל העניין היה לסיים את כל הסיכות כדי שאנשים יוכלו לראות מה יש מתחת לכיסוי הסיכות המהולל) וכך מצאנו את עצמנו מעמיסים סיכות כאילו היו חמוצים בשיפודייה! וכמובן שעד היום אינני יודעת מה היה כתוב מתחת :)

לאחר שהעמסנו הלכנו לראות את תחרות המעצבים הצעירים שהתקיימה במקום, אני חייבת להודות שחיבבתי דווקא את העיצוב הכי לא פרקטי אבל הכי חמוד והנה לפנכם גרביים לרהיטים (מעלה חיוך)

כן מה אפשר לעשות דברים טיפשיים מחממים לי את הלב...

זו לפי דעתי דוגמא מצויינת למיחזור משמח שלא נראה כאילו הוא "אנס" את האובייקט

עוצב על ידי : Kevin Cheung

אם אתם באמת באמת אוהבים אותי תיקנו לי את זה לדירה החדשה :

חיות ללא חיות

אוף!! אספתי מלא כרטיסיות של השמות של האמנים ועוד לא פרקתי את המטען כך שאני אוסיף אותם רק ביום מן הימים... בינתיים  אחד שלשמחתי צילמתי את שמו ...:)

או מי גאד זה כל כך נראה כמו נקניקיות במציאות שזה מפחיד מגעיל ונהדר בו זמנית !!! כמובן זה מחימר :)

והשם :

התמונות הבאות מוקדשות לחברתי הנפלאה והמוכשרת יעלי... שאלו בדיוק הדברים שהייתי יכולה לראות אותה עושה בעתיד

גם אני ניסיתי לשחק בזה... מסתבר שאני לא בגודל הנכון

הבית שלי

הכיסא הנוח בעולם שנמצא בתוכו... את הסולם לא ניסתי

המכונה שמציירת במקומך אתה שם את הקווים העבים והיא יודעת לחבר בנהם...

: Remember everywhere, everything is in this place, Take a place if you found a place to take,"
Take away the way you want to walk away,
Make a way with my mind my mind’s away,
Wake me up when I’m on the throw to paradise,
"Lift me off the ground and take me to the garden of paradise.

אז באמת היה גן עדן... השאלה היא מה מעכשיו?

הכל ועוד בפוסט הבא

ביוש!

Let's Be Kids

Somebody told me, don't ever look back"

Just look to the future, well, I can do that

But just for a moment I wanna be free

"To dream how I used to dream we could be

(Howling Bells: Let's Be Kids )

איזה כיף לכתוב... לשמוע את תיקתוק הכתיבה על המקשים, להריץ בראש את הנושא והופ המילים על המסך... ואיזה כיף שהאינטרנט עובד!!! לא יאומן שבמדינה כל כך מתקדמת כמו גרמניה האינטרנט זז כמו צב שלא נדבר על כך שכל דקת כתיבה מורידה לי מכמות האינטרנט בה אני אוכל להשתמש במהלך השבוע (לא הבנתם גם אני לא ), לאחר שחשבתי שהאינטרנט דפוק רק לתיירים (טוב מה לעשות עם גזען) התגלו בפניי עדויות קשות ממקומיים חסרי ישע שאינם יכולים להוריד מוזיקה מהאינטרנט, ובטח לא להעביר את זמנם החופשי בצפייה ישירה ביו טיוב ... מזעזע

אך לא בשביל זה התכנסנו היום.. לאחר פוסט לא קל לפני כחודשיים (אוי אבוי איך הזמן עובר מהר שנהנהים :) , אני כותבת לכם היום פוסט מלא אופטימיות קוסמית ושמחת נעורים.

 Chapeaux אז לפני כחודשיים התחלתי את הסטאז כובענות שלי בסטודיו שנקרא
הסטודיו מייצר כל סוג של כובע מתצוגות אופנה ועד כובעי בייסבול, הכל נעשה ברמה הכי גבוהה שיש והרי זה סטודיו הוט

קוטור... הוא הסטודיו הכי יפה שראיתי בחיי ולא רק בגלל הכובעים שנחים להם על אימומי העץ הישנים ... החנות שנמצאת בכניסה מובילה לסטודיו החורף בו שוכנת ספריית האימומים ורוב חומרי הגלם ומכונות התפירה. בבניין ממול ישנו סטודיו נוסף והרי הוא סטודיו הקיץ בו מתוך מגירות שקופות מתפרץ קש בשלל צבעים, בשלל עוביים ובעל ריח חזק של קיץ

 
לכיף :
http://www.chapeaux-hutmode-berlin.de/
 
לעוד קצת כיף :

www.mediacenter.dw-world.de/english/pictures/#!/61628/Milliners_at_work

קצת מהסטודיו...

Everyone's gotta reason to be free"
Everybody wants a lifetime just to be
"A child like dream, yeah, you know what I mean, yeah

איזה כיף להרגיש כמה ילדה, לתפור כל היום כובעים, לשחק בסרטים... איזה כיף שחלומות לפעמים מתגשמים... עוד שבועיים ווחצי אחזור לארץ ואז אצטרך כבר לסלול לעצמי דרך חדשה ויודעים מה אז מה ?? איזה כיף להכיר כל פעם דרכים חדשות :)

 דרכים חדשות ללבוש את הכובע שלך

צולם ע"י ג'וליה - האישה והאגדה שגילתה לי איזה שמפניה ב 3 יורו הכי טובה בסופר

... בפעם הבאה אפרסם עוד תמונות ועד אז

נשיקות

עדי

Extraordinary Machine

I certainly haven't been shopping for any new shoes"
And I certainly haven't been spreading myself around
I still only travel by foot and by foot it's a slow climb
"But I'm good at being uncomfortable so I can't stop changing all the time

(fiona apple - Extraordinary Machine )

אני כותבת השבוע לאחר שבוע מאוד עמוס רגשית...יש משהו בלעמוד לראיונות ומבחנים שגורם לי ( ואני חושבת שלכל אחד) להיות נורא מתוחה ולא שקטה... ובמיוחד חסרת ביטחון.

לאחר שנים כל כך רבות בהם עמדתי לביקורת מול עינהם הצופות של מבקרים רבים, בכל פעם שאני עושה משהו אני מצפה לביקורת עליו, מה שקרה השבוע זה שפשוט נשבר לי, אני כבר לא סטודנטית ובטח לא צריכה לסבול איזושהי התנהגות מזלזלזת מאף אחד.

אז אני אתחיל מהתחלה השבוע היה לי ראיון לסטאז ובנוסף 2 ימים התמחות במקום אחר, לשמחתי הרבה התקבלתי לשנהם (רק רציתי שתדעו שיש סוף טוב לסיפור) אבל יותר מזה לא הסכמתי להתנהגות הפוגענית הזו יותר. אני אתחיל מהתחלה ולא נשתמש בשמות .. כבר שנה שאני חולמת לעשות התמחות אצל פ (כך נקרא לה והמבין יבין) זה היה החלום שלי, בכלל בואו נודה שדי הערצתי המון דברים שהיא עשתה והייתה לי סיבה מאוד טובה לכך...אך במציאות 2 ימי ההתמחות אצלה היו נוראיים, היחס שלה אלי היה מזלזל... חצי מהזמן היא לא הייתה שם ולכן לא היה לי מה לעשות באמת, אני לא ארחיב על סוג המשפטים שנאמרו לי וגם לא אצטט אימרות פוגעניות על היכולות שלי גם כאשר הם הוכיחו את עצמם. בטח שלא אכתוב על קבלת הפנים המביכה או על למה כל ההתנהגות הזו קרתה .למזלי הטוב 2 המתמחות האחרות היו מצחיקות ומקסימות והעבירו את זמני בכיף. אני רק רוצה להרחיב בפוסט זה על הרגש המוכר שצף בי.

לפני יותר משנה זכיתי לאמירה פוגנית אף יותר ממישהי מצוות המחלקה בה למדתי בבצלאל בלי שום סיבה אמיתית . אך אז לא באמת הבנתי שאין סיבה בעולם שמישהו ידבר אלי כך (גם אם לא היו לי שום יכולות) כי ביקורת אם היא נאמרת וכשהיא נאמרת צריכה להיות בונה. ובפעם הראשונה בחיי עמדתי מול אישה שאני מעריצה כבר זמן רב ואמרתי לא למשהו שחלמתי עליו, לא כי לא רציתי אותו- אני יודעת מה המשמעות של למידה אצלה, פשוט כי כמו שאימי נוהגת לאמר יחס כזה - לא בבית ספרנו. והערכה עצמית לא פחות חשובה מהצלחה.

אני מעדיפה את הדרך האיטית זאת שאני כבר צועדת בה, מאשר כמו שידיד טוב אמר לי אתמול "זאת יכולה להיות הזדמנות ממש גדולה בשבלך", הזדמנות לזיכרוני היא משהו נפלא שאתה רוצה לקחת חלק בו. המקום שאני מתחילה את ההתמחות שלי בו הוא לא פחות טוב הוא פשוט יותר רגוע ועובד בצורה אחרת - זאת כנראה הצורה בה אני רואה את עצמי עובדת.

I seem to you to seek a new disaster every day"
You deem me due to clean my view and be at peace and lay
I mean to prove I mean to move in my own way
"And say I've been getting along for long before you came into the play

(fiona apple - Extraordinary Machine )

אז אני מתחילה את ההתמחות ביום שני, לא אכתוב היכן עד שאראה שהכל עובד קשורה. אני מחכה לזה בקוצר רוח פתאום הבנתי שאני יודעת כה מעט ושיש כל כך הרבה ללמוד. אבל אני פה לא רק בשביל ללמוד כי אתם יודעים אני גם חייבת לצאת לפאבים, להכיר אנשים חדשים, ולנקות את הראש :)

אני מוסיפה כמה אובייקטים שנתנו לי השראה השבוע:

manish arora

Claudia Schulz

 

Louis Mariette

 

  If there was a better way to go then it would find me"
I can't help it the road just rolls out behind me
Be kind to me or treat me mean
"I'll make the most of it I'm an extraordinary machine

(fiona apple - Extraordinary Machine )

אוהבת

עדי

A feeling that could change your life

There's something in the air tonight
A feeling that you have that could change your life
(cutcopy - Hearts On Fire )

אני : אז איך בישראל??

היא : אותו דבר, איך בברלין?

אני : אותו דבר

ההבנה הכי גדולה בלחיות, זה שהחיים בכל מקום הם אותם החיים, בעלי שינויים קוסמטים קלים בלבד. העניין הוא לא איפה אתה גר אלא מה יש למקום להציע לך ומה ברצונך לקבל ממנו. כרגע ככל הנראה יחסי עם ברלין מתואמי ציפיות, אנו משלימות אחת את השניה בצורה טבעית וזורמת.

לא גרתי בהרבה מקומות בחיי; ואלו שגרתי בהם היו בגבולות הארץ. כאשר אתה גר לבד תמיד ישנו חופש בלתי נתפס לטוב ולרע (גם לעשות כביסה ולבשל זה סוג של חופש..) אך בארץ אחרת זו פשוט אנרכיה.. ובברלין זו כבר השתגעות!!

כן אז זה מה ששונה בברלין משאר המקומות שהייתי בהם בעולם, וכך חשתי גם בפעם האחרונה שטיילתי פה- היא מלאה בחופש.

אני כותבת את הפוסט הזה כאשר שקית של סוכריות גומי מפוזרת על השולחן וכוס קאווה בידי, אמיר בא עוד מעט ונצא עם חברים,  אתמול הינו באחת ההופעות המדהימות בחיי של קאט קופי וזה הקסם בברלין הכל זול והכל זורם. טוב לא הכל זול כי דברים של מבוגרים (סדינים, מוצרי סידקית, ירקות ופירות) בכלל לא זולים פה, אבל בקבוק של קאווה עולה 10 שקלים ושקית של גומי עולה 5...לא פלא שכולם פה כאלה ג'אנקים!

השכר דירה זול אבל הבגדים ממש לא... קר בחוץ אבל יש חימום בכל בר או בית קפה כדי שתמיד תשאר בפנים... המוזיקה תמיד מתאימה והנוף לרוב יפה...

מצד שני קר ואני כבר מתגעגעת הביתה ולחברים.(נקווה שזה סימפטומים של התחלה)

שבוע הבא יהיה שבוע מאוד מאוד חשוב בחיי, אבל יש פה הרגשה שעוד יש כל כך הרבה חוץ מזה... וזה לא בגלל שבארץ אין זה פשוט שפה אני יכולה לראות את זה.

וזה כל ההבדל .. מקרוב קשה לראות כמה דברים יכולים להיות קלים,אני מקווה ששבוע הבא לא אכתוב אחרת.. אבל בינתיים שמחה מכוס קאווה אני די בטוחה שמה שלא יהיה... נחיה!

There's a beauty in the waking night
There's a memory waking up
But it's never gonna reach you
never gonna reach you

(cut copy - Need You Now)

ובלילות אני חולמת... ששבוע הבא הכל יסתדר כמו שקיוויתי שאדע מה עלי לעשות, כי חלומות לפעמים נועדו להישאר  חלומות אך אלו שלי מרגישים כנועדו להתגשם.  בעצם אני בטוחה בזה, אני מרגישה זאת בכול כולי...

אז עכשיו אני בימים כבלילות מחכה לרגע אחד, מנסה להנות מכל מה שקורה מסביב אך זה קשה כאשר רגע שחיכית לו כל כך קרוב אליך...

ובעצם יהיו עוד המון רגעים כאלה , האין זה נפלא???

I know we're going crazy,"
but I need you now
I know we're running baby
but I need you now
Need you now
"To fight somehow

אז אין באמת במה להילחם, כי המטרה היא פשוט לחיות, כשרחוקים לפעמים יותר קל לעשות את זה, בלי הדעות של הסביבה עליך, בלי שמישהו מכיר אותך ובעצם זה רק שיעור שיש לחזור עליו שוב ושוב.

יש לצעוד קדימה ולא להסתכל לאחור, רק לנצור את כל הרגעים והשיעורים הטובים שיצא לנו לאסוף בדרך

בשביל להראות לכם שאני לא מבזבזת את זמני הפנוי לשווא אני מוסיפה כמה תמונות מהמוזיאון לאומנות מודרנית, שם התברר לי שאני לא חסידה וגם לא ציפור (חהחה קצת מצחיק) של אומנות מסוג זה...

ובכל זאת אלו תמונות יפות :)

 when i fall in love

מוקדש לעמית וויס :)

מרחוק...

מקרוב

i wish i could fly

i collect everything that yours

סוף!

אני אמיר וסופרמן מת באמצע השוק :)

Just a perfect day",
Drink Sangria in the park,
And then later, when it gets dark,
"We go home.

(Perfect Day)

תחזיקו לי אצבעות וחג שמח

שלכם

עדי