זה שיר פרידה....

תמונה של שנינו עוד תלויה על הקיר... הצד שלו בארון כמעט וריק, המברשת שיניים איננה... אני ישנה לבד.
ארגזים ארוזים בצד החדר מכילים כובעים שסיימתי לתערוכה- מוכנים להסעה לגלריה. ביום ראשון אני חופפת את המחליפה בעבודה. אמא שלי מסתכלת עלי במבט געגועים שאני עוברת במסדרון...החברה הכי טובה שלי פתחה קבוצת תמיכה.
יש ריח חזק באוויר של סופה של תקופה.
אני לא יודעת מה יהיה הלאה, את האמת אפילו לא מה יהיה עד סוף החודש (תחזיקו לי אצבעות) והפוסט הזה נכתב בעקבות אס אמ אס מקסים שביקש פוסט פרידה....
היום נפרדים, כך גם כל השבוע הקרוב. אך אני חייבת להודות שאני שמחה כי אינני יכולה יותר פה בלעדיו. אני לא ישנה טוב, הכל פחות מצחיק, ובעיקר אני מאוד בודדה כך שהצעד הבא יהיה להכניס את התמונה למזוודה ולהעביר אותה לדירתנו החדשה בעיר אחרת, בארץ אחרת.
אך בוא לא ניקח את המעבר קשה מדי.. עוד אין לי וויזה, ושהותי תלויה בטלפונים של מקומות שאינני מכירה, וברחמהם של מעצבי הכובעים בגולה. ובכל זאת כרטיס החזרה הוא לעוד 3 חודשים... בתקווה שזה יהיה רק וויקנד :)
לכבוד המאורע אני רוצה לשתף אתכם בקצת ממעשיי בשנה האחרונה ובכלל בעצם... המון כובעי קז'ואל שעשיתי חסרים פה אך אני מקווה שתהנו :

http://www.wix.com/hattersmatters/adi_yanovski

למרות הפרידה העצובה, ורצוני להקדיש לכך פוסט שלם אני חייבת להמליץ לכם על מעצב שגיליתי לא מזמן בעקבות חברתי המקסימה מיכל שפרכר, שמצאה דמיון ביננו (אני יכולתי רק לאחל לכך...) אז הנה הלינק
אתם חייבים את זה לעצמכם :)

http://www.luflux.com/

הפוסט הבא ייכתב מהגולה !

שיר שמתאים למצבי ..:)

הזמנה לתערוכה המדוברת... כדאי לכם להגיע :)

http://www.facebook.com/#!/event.php?eid=113922712015815

כובע אחד מתוך הסידרה שאני מציגה שם :

אוהבת, חיבוקים, נישוקים, תאחלו לי בהצלחה!!!
עדי