יום שישי, 8 באוקטובר 2010

דוגמן הבית נע בחינניות !

כמו ריתמוס חוזר כך האופנה- במעגלים, תמיד חוזרת על עצמה. שנים על גבי שנים של חידוש,עיוות, תירגול מראות, וחזרה על טרנדים.יצרו לעינינו אשליה וויזואלית הנקראת אופנה. צורות וחומרים מוכרים שנעים לנו לנוע בתוכם.
באקדמיה בה למדתי תמיד ניסו למצוא לבוש חדש, אני חייבת להגיד שאף פעם לא הסכמתי עם חיפוש זה. הוא תמיד נטה לכמה כיוונים שבתוכם העלו יותר מדי שאלות וביטלו את משמעותו היומיומית.
אחד מהם היה הטכנולוגיה, שכבודה במקומה ללא ספק אך פעמים רבות חסרה בה הרוח של עשייה ביד או בשמה המדויק- קראפט, וגם אם ישנה, חסרות בה הרכות , החופש, ובעיקר הנוחות שיש בגופיית סבא ישנה. 
פעמים רבות חיפשנו אחר גזרות חדשות, מורכבות, בעלות חיתוכים שונים ומשונים.זהו חיפוש חשוב אך בסופו של דבר הוא אינו הביא ללבוש שהיה נוח יותר או משמעותי בדרך כלשהי לשדה האופנה.
אינני חושבת (חס ושלום) שחיפוש זה אינו צודק, חיפוש הוא תמיד חשוב, והעלאת שאלות היא תמיד מבורכת.
אך הפיספוס בחיפוש זה הוא ההבנה של למה אנו מתלבשים.
לבוש בראש ובראשונה וחשוב שנזכור צריך להיות נוח, ככל שנוח לנו בו יכולת התנועה טבעית יותר
והרי החן הוא בתנועה.
החיפוש שלי בתור מעצבת, הוא החיפוש אחר המקום החמים,הביתי, הגולמי. שנראה כאילו אבד לי קצת עם השנים. וכיום אני מנסה להחזירו אלי, ואולי מנקודה מסוימת להביאו גם לאחרים. מחשבותי נעות בימים האחרונים, לעבר הלבוש הישן, חתיכת בד העוטפת את הגוף- כמו שמיכת פליז בימיי החורף הקרים. יש משהו בחיבוק והרגשת הבד, ששום בד חדיש-לא מזיע- מחליף צבעים- עושה צורות לא יוכל להחליף.
לאחר הבנה זו שהידהדה במוחי כל היום אני רוצה להכיר לכםם, את הבחור שבכל תנועה שלו יש חן!!!

והוא לא אחר מ.....

דוגמן הבית החדש שלנו !!!

דברים שלא ידעתם (כי לא הכרתם) על ליאור צ'רכי:

הוא בן 24, מוכשר, חתיך, והחבר הכי טוב שאפשר לבקש

ראיון נולד :

האם התרגשת שנבחרת להיות דוגמן הבית?

מאוד, בזמן הציפייה לתגובה מהמערכת של בלוג מפורסם זה, סבלתי ממיגרנות קשות, לא יכולתי לישון בלילות, רק חלמתי על איך זה להחליף את הדוגמנית הראשית עדי סלע ללא הסלע.

כאשר צילצל הטלפון בפעם השמינית באותו היום וגילית שזו שוב אני, ושהתקבלת להיות השבור המאושר שיהיה דוגמן הבית של הבלוג,מה עשית, ואיך הגבת?

התחלתי ללכת על קווי המדרכה, רגל אחר רגל, צעד אחר צעד. בעודי צועק רק על הפסים רק על הפסים, עם ספרים על הראש ובמבט כובש. צעדתי ישר אל עבר המכולת של הגרוזיני ברחוב נורדאו בנס ציונה .בדרך, השתינות של הכלבים היו בשבילי מראות לדמותי החדשה. כשהגעתי וקניתי קולה ליטר ווחצי + 250 מ"ל שאל אותי הגרוזיני במבטאו הגרוזיני : יא פרסי למה יש לך ספרים על הראש? עניתי לו שאני הפרזנטור השבור והמאושר ביותר בעולם כולו!

לקראת החורף המתממש ובא בימים אלה הכנו לכם הפקה שלא תוכלו להתעלם ממנה :

ההפ-קקה!!!

אז ליאור הביא את הבגדים, אני את המצלמה..... ומה שיצא לפנכם:



















כאשר פרצופו של אדם מוסתר, נעלמת זהותו. וכאשר הוא אנונימי לא מוכר. אין דבר כבר עומד בדרכו.








ליאור צ'רכי הוא מיוצאי שבורי בצלאל (בוגרי בצלאל זה מאוד קרוב לפרחי בצלאל), הוא יוצר מוכשר ומבטיח.
את פרויקט הגמר שלו תוכלו לראות בלינק הבא:   http://www.youtube.com/watch?v=kuAmoPH_LIA





חולצה: H&M, מכנסיים: ליאור צ'רכי, גרביים : אמא של ליאור קיבלה מתנה מסטודיו C (אנא הצטרפו לקבוצה שפתחה להחזרת "צעירים חסרי מנוח")
תיק : שוק הפשפשים, נעליים: עליזה- חנות יד שניה,שלישית, רביעית בירושלים

מקווה שמחכה לנו סופ"ש חורפי
XoXo               
עדי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה