יום שבת, 16 באוקטובר 2010

מקום לחלום בו

זה תמיד קורה בין לילה ליום, הכל נעלם כחלום.
זה היה כה נחמד, לא הייתי לבד ,
ועכשיו כך מתחיל לו עוד יום.

יש תקופות שמטבען סוערות יותר, רמת ההורמונים היומיומית חזקה יותר, החלומות כבר מקשים לישון, והעירות מעייפת.
לרוץ אחר חלום, זה אחד הדברים הכי מטשטשים שיש, אני עושה את מה שחלמתי, וחולמת מה אעשה.
אני חיה את זה ביום וחיה את זה בלילה. זה מכניס אותי למעגל פנימי מתעתע עד שמאוד קשה לי להבין מה קורה במציאות.

אבל נתחיל מהתחלה!! אסור לתת לי לנהל שום עסק!!!
הבנתי את זה במהלך פגישה עסקית כאשר נזכרתי שכדאי שאכתוב כמה סחורה נתתי, ולא היה לי דף ועט.
ואז נזכרתי שאין לי בכלל שום רשימות, כמו באיזה יום אני אמורה לקבל את הכסף, למי אני צריכה לעשות טלפונים , ומה עוד צריך להספיק השבוע.
אז קניתי יומן!!!! יומי, עם המון מקום לרשימות, אני כל כך תלותית ברשימות שלי שזה מגיע למצב שבו אני אפילו כותבת דברים זוטרים כמו : "להרים טלפון לליאור לא דיברתם הרבה זמן", "לחפש את המפתחות שנאבדו"...
כי מטבעי אני חסרת זיכרון, אני משתמשת ברשימות ענקיות מגיל קטן, ויש גם תתי רשימות, ותתי תתי רשימות. במהלך הפרויקט גמר היו תתי- תתי – תתי רשימות. לפעמים בן זוגי כל כך נבהל מזה שהוא מציע לי ללכת לרופא. כמובן שאני שוכחת לקבוע תור .אני לא מאשימה את עצמי באי קביעת תור לרופא, מכיוון שבקלות הוא יכול היה להוסיף משימה זו לכל אחת מהרשימות שתלויות בחדר. ממלאות אותו כמו גלויות מארץ רחוקה, המזכירות שיש סוגי חיים אחרים משלי על פני כדור הארץ.

דבר אחר שאני לא שוכחת זה שכבר שבוע(!!!) אני מחכה לאוברלוק , אם יש משהו שאני שונאת זה שמנגבים אותי, ולא רק מנגבים, מקנחים, מלטפים, הכל חוץ מלהגיד את האמת.
יום אחד חסר חלק, יום שני בדיוק המוביל חולה, יום שלישי: מחר. ככה מפתחים עסק ללא עסק, נהיים תלויים במצב רוחם של אנשי מקצוע. ובואו נגיד את האמת הם אנשי מקצוע ללא מקצוע, כי אם טובתם הייתה חשובה להם הם לא היו מורחים אותי ככה, רק בעקבות המחשבה שהם רוצים שאחזור לקנות אצלם.

אך אם יש מישהו שהוא בהחלט מ-ק-צ-ו-ע-ן, ולא סתם מקצוען הוא הכי טוב שיש, הוא לא אחר מאשר ...
דוגמן הבית שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שזוהי הפקת הפרידה שלו .... זוהי אינה פרידה, כי הוא חלק בלתי נפרד מהבלוג הזה, ומחיי הכותבת המהוללת . אך בכל זאת השבוע כבר לא נראה אותו אז כמה מילים אחרונות...

איך אתה מסכם את היותך דוגמן הבית?
אני עדיין מרגיש בתוך זה, קשה לי להאמין שכך תמה תקופה. אך כאשר אני מתרכז ועוצם את עיניי חזק חזק, אני זוכר את זה בתור חוויה מרעננת ומכוננת, תרבותית ארץ ישראלית – שורשית – ארמית –שילשולית –  שוקולית. לראשונה בחיי הרגשתי אבק כוכבים ללא כוכבים. לא אשכח את הרגשת  קרני השמש שגרמו לי להרגיש זוהר יותר וחזק יותר, שחיממו אותי עד כדי הזעה רק בשחי אחד.

מה אתה מאחל לעצמך להמשך הקריירה?
אני חושב לקחת צעד אחורה מעולם הדוגמנות והזוהר, ולקבל פרספקטיבה חדשה לחיים . אולי אני צריך להעמיק באמונתי שבסוף אני אמצא עבודה משפיעה, הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית. בתור מעצב או עוזר מעצב או קוצץ חוטים או מנקה את החוטים מהרצפה או מנקה את השירותים במפעל החוטים .

אז אני כבר יודעת שדוגמן הבית יגיע רחוק , כי הוא לא סתם מוכשר הוא מוכשר-על, ולא סתם מוכשר-על אלא מוכשר-על בעל דובי !!!                                                                                                                           









חולצה, מכנסיים וכובע : ZARA
נעליים : שוק הפישפשים



 

ולסיום מתוק : אחד השירים היותר יפים, מהדיסק החדש של המיסטרי ג'אטס. והוא נבחר בעיקר בעקבות הקליפ היפה






ועוד שיר חלומי, בעקבות ההופעה שהולכת להיות ללהקה הזאת בארץ:




תחלמו ותשאפו 3>

עדי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה